כשהייתי תינוקת ואחרי זה ילדה, אבא שלי היה נעלם הרבה מהבית. הוא היה לובש מדים, ונוסע. הילדות שלי, וגם הבגרות שזורים לכל אורכם בסיפורים נפלאים על הדובדבנים הטעימים שאבא וחבריו היו קוטפים ישר מהעצים. על האנשים נעימי ההליכות של לבנון. ומדי פעם, נכנס גם איזה סיפור על נגמ"ש שעלה באש מטיל או ממטען ממש ממש … המשך לקרוא בית איל ומצפה אבנר – זיכרון וחיים