גדול וחזק הוא ארז הלבנון. גובהו מגיע ל-40 מטרים. גזעו חזק כל כך, שאפילו שלמה המלך התבקש לבנות ממנו חלקים בבית המקדש. וכפי שמופיע בדברי הימים: "הִנֵּה אֲנִי בוֹנֶה-בַּיִת לְשֵׁם ה' אֱלֹהָי… שְׁלַח-לִי עֲצֵי אֲרָזִים בְּרוֹשִׁים וְאַלְגּוּמִּים, מֵהַלְּבָנוֹן".
ארזי הלבנון היפים והחזקים, שבארץ ישראל ניתן לראות אותם צומחים טבעי רק על פסגת החרמון – מצויים בשפע בארץ אחרת, קרובה מאוד מאוד לכאן. היא ארץ הלבנון. ושם בארץ הלבנון, נפלו להם מעוצמתם, מחוזקם, ממרום חיותם 1336 גיבורי מערכות ישראל ועוד 212 נרצחים. לזכר כל הארזים העצומים הללו שנפלו ואינם ועוד, קם ציר הארזים שבבית איל.
בית איל – מרכז ספורט, תרבות והנצחה
בית איל הוא מקום יוצא דופן שהוקם לזכר אייל שמעוני, שנהרג בספטמבר 1997 בלבנון. משפחתו וחברי קיבוץ אשדות יעקב, שבו נולד וגדל כל ימיו – הקימו את המקום הזה, כמקום המשלב בתוכו חיים והנצחה גם יחד.
במפלס הראשון קיים מרכז ספורט חדיש. בריכה תחרותית, בריכה טיפולית, בריכה לימודית ובריכה פעוטות, מועדון כושר, אודיטוריום בו מתקיימים חוגים על בסיס יומי, חדרי ספא וקפיטריה. אך, לא סתם מרכז ספורט הוא זה, אלא מקום המיועד לשילוב של אוכלוסייה עם צרכים מיוחדים. כאן באותה הבריכה ובאותן השעות שוחים יחד אנשי הקהילה ואנשים עם צרכים מיוחדים. אורחי נהרא, כפר הנופש של אשדות יעקב, מוזמנים גם הם להגיע לכאן בקיץ ובחורף בהסדרים מיוחדים, מרחק של 10 ד' הליכה נעימה בתוך הקיבוץ.
אך, מי שיעלה גם למפלס השני יזכה לכבד בכך את זכר הנופלים. יזכה לגלות דבר אחד או שניים על החיים הפרטיים, וגם על המקומות ועל הלחימה שהתרחשה על קו הגבול וגם בעומק הלבנון – לאורך השנים הרבות שבהן שהה צה"ל בתוך שטח האויב.
המקום בנוי כציר של ארזים. לוחות לוחות גבוהים עומדים לוחות זכוכית וגם לוחות פלדה – מביאים סרטים, תמונות, מקומות, שמות ופנים. עומדים נטועים על מקומם כארזי הלבנון הגדולים. שהיו ואינם.