פארק נהריים

כל מי שבא להתפנק אצלנו בנהרא אשדות יעקב, מוכרח (טוב, לא באמת מוכרח, אבל ממש ממש כדאי) לקפוץ כ-2 ק"מ מהאירוח הכפרי של הקיבוץ – אל פארק נהריים. כאן מובטחת לכם חתיכת היסטוריה מרגשת וגם הרבה נוף יפיפה.

הזקן מנהריים
ב-1926, לאחר שגל העלייה השלישית, זה הגדול של אחרי מלחמת העולם השנייה – השתקע בארץ ישראל; עלה צורך ליצור עוד מקורות חשמל ליישוב היהודי המתפתח בארץ ישראל. את הכפפה הרים פנחס רוטנברג, הידוע בכינוי: הזקן מנהריים – וזאת לא מכיוון שהיה זקן באמת (הוא היה אז בן 47), אלא מכיוון שהיה מבוגר יותר מהפועלים הצעירים שעשו את "העבודה השחורה".

היה זה מפעל אדיר, שסיפק במשך מספר שנים כמות גדולה של חשמל לאזורים נרחבים בארץ ישראל. הוא עשה שימוש בסכרים על מי הירדן והירמוך – בדיוק במפגש ביניהם. נבנו במקום הסתעפויות של מסילת רכבת העמק, כדי להוביל ציוד כבד. מאגרי מים גדולים נוצרו, ועוד ועוד.

כדי לקיים ולשכן את הפועלים שלקחו חלק במפעל החשמל המתקדם הזה – אף הוקם יישוב בחלק המזרחי של הירדן, שנקרא: תל אור. הפועלים חיו שם עם בני משפחותיהם, ולפיכך אף הוקם שם בית ספר לילדי הפועלים.

המלחמה שהביאה סוף למפעל החשמל מנהריים
מלחמת העצמאות ב-1948 אותתה את הסוף של מפעל החשמל בנהריים, וכמובן גם את סופו של היישוב תל אור, שרוב תושביו פונו, וחלק נלקחו בשבי הלגיון הירדני.

שנים רבות אח"כ ב-1994 כאשר נחתם הסכם השלום עם ירדן, הוקם במקום פארק שניתן לו השם המקסים: אי השלום. כי כך הוא אכן היה – אי המשתייך לשתי המדינות, ובו מוזמנים ישראלים וירדנים לבקר ולצפות בשחזור המפעל האדיר שעמד כאן. אולם, ב-1997 גדעו את החלום הזה יריות מרושעות של חייל ירדני שרצח שבע תלמידות בית ספר מבית שמש.

ביקור עכשווי
מאז אותו יום ארור, פתוח האזור למטיילים מהצד הישראלי בלבד, וניתן לראות בו את המסילות והסכרים. ללכת עליהם, ולצפות בזרימתם הכבירה של הירמוך והירדן. לצפות בחזיון אור קולי המספר את סיפורו המרשים של המקום הזה, ולצפות על ארץ ירדן השכנה ועל עמק הירדן הפורה. כאן מתנשאות כיום גם שבע גבעות עטויות פרחים צבעוניים, וכל גבעה נושאת את שמה של אחת הנערות שנרצחו כאן ב-1997.

כאות של תקווה ושלום, מתוכנן להקים פה בעוד מספר שנים – שוב אתר המשותף לישראל ולירדן. ועד שזה יקרה, אורחי נהרא אשדות יעקב מוזמנים לצעוד כאן בראש מורם – בנוף היפה, על הסכרים הענקיים, בין המסילות, ולהריח את הפרחים הצבעוניים שפורחים על הגבעות – אות וזיכרון עולם.