ההתיישבות הציונית בארץ ישראל לא מפסיקה להפתיע גם את מי שחושב או חושבת שהם מכירים אותה ממש טוב. מסתבר שמשנת 1920 ועד שנת 1930 התקיימה במדרון המזרחי של רכס פוריה – כק"מ מזרחית ומתחת לפוריה עילית, ומצפון מערבה של המושבה כנרת – התיישבות נוספת. התיישבות שהוקמה ע"י קבוצת הר כנרת.
הקבוצה הזו מנתה מספר מועט של חברים, שחלקם עזבו בדרך, ואחרים הצטרפו אליה בקונסטלציה כזו או אחרת. אבל, בסופו של דבר בשנת 1930 פורקה לחלוטין ההתיישבות הקטנה, ואדמותיה והציוד החקלאי שלה עבר באופן רשמי לידי המושבה כנרת- הגדולה ממנה והחזקה ממנה.
ואיך כל זה קשור לעין פוריה – כי ממש בקרבת מקום, נותר דבר אחד שנמצא שם עוד הרבה לפני ההתיישבות הזמנית של קבוצת הר כנרת, ונותר ויוותר שם עוד הרבה הרבה אחריה: מעיין נובע במים מתוקים וטיפל'ה מלוחים, הוא עין פוריה.
כמה שמות לאותו מעין – עין פוריה, עין קדש ועין מאלחה
מעיין עין פוריה הוא פינת חמד הן לשכשוך הרגליים ביום חם, והן לישיבה נינוחה תחת העצים והצל בשולחנות פיקניקים מאבן, והן לתצפית יפיפייה על האזור הנשקף.
האזור היה מוזנח במשך שנים רבות, עד שהקרן הקיימת גייסה די תרומות כדי לעשות במקום פינת חמד של ממש, הכוללת סככת פרגולה מזמינה ועצי דקל – שכמו נלקחו מציור תנכ"י מלא ארץ ישראליות ויופי. מעל האגם הרדוד (לא יותר ממטר אחד) עוברים גשרוני עץ מקסימים, והאווירה הנוצרת שם היא של שקט ושלווה אמתיים.
שלושת השמות של עין פוריה, מתקשרים באופן נפלא לגיאוגרפיה ולהיסטוריה גם יחד.
- השם עין פוריה – על שום שהמעיין נמצא על רכס פוריה, זה ברור.
- השם עין קדש – משום שקיימת סברה שהמקום הזה היה שטח הכינוס של כוחות הצבא של ברק בן אבינועם ודבורה הנביאה. ובספר שופטים מצוין המקום כ: עין קדש.
- השם עין מאלחה – (בערבית) – על שום שמי המעיין אינם מתוקים לחלוטין, כמו מעיינות רבים אחרים, ונוספת להם מליחות עדינה.
הנה כי כן, עין פוריה או עין קדש או עין מאלחה (איך שתבחרו) כ-14 ק"מ בלבד מנהרא אשדות יעקב. מוזמנים לקפוץ – להתרענן, להביט על הנוף המופלא ולחזור. מחכים לכם!