יש מקומות שעצם הזכרת שמם כבר מהדהדת בעוצמה את ההיסטוריה הרבה הגלומה בהם. כאלה הם גם סכר דגניה וחורשת האקליפטוס הקסומה של נעמי שמר וחבריה החלוצים. סכר דגניה והחורשה נמצאים כ-8 ק"מ בלבד מנהרא אשדות יעקב. זהו מקום שתמיד מומלץ ללכת לבקר בו, ועל אחת כמה וכמה בחורף גשום ומבורך שכזה – שהמים בנהר הירדן ובסביבות הסכר גודשים ביופים.
סכר דגניה ההסטורי
מחדרי האירוח של נהרא קחו לכם את כביש 90 צפונה עד בואכם למפגש המרגש עם נהר הירדן, מיד אחרי הגשר פנו שמאלה והחנו את הרכב בחנייה של אתר הירדנית. מכאן חזרו כמה מטרים בהליכה נעימה ליד מי הירדן, עד לסכר דגניה. שם, עמדו בתצפית היפה והביטו במים שנעצרים בסכר.
סכר דגניה התחיל כחלק ממפעל החשמל הגאוני של "הזקן מנהריים", פנחס רוטנברג, שרתם את נהר הירדן להפקת חשמל ע"י בניית הסכר הזה. אך למרות שהסכר כבר אינו משמש כתחנה לייצור חשמל, הרי שהוא מהווה מחסום המווסת את כניסת מי הירדן לכנרת; ובכך עוזר לשמור על מימיה של הכנרת טובים יותר לשתייה. על אף שרוב השנים נשאר הסכר סגור, בעונות גשומות במיוחד, כמו בשנה הנוכחית (תשפ"א, 2021) ישנה חשיבה על פתיחת הסכר בחודש אפריל.
חורשת האקליפטוס מלאת הגעגועים
לאחר ששאפתם את יופיו של הירדן וגאוניותו של סכר דגניה, אתם מוזמנים לצעוד כחמש דקות לאורך הירדן מערבה (400 מטרים בלבד), על שביל ישראל המסומן בכחול-לבן-כתום. הדרך היפה הזו תביא אתכם אל החורשה הידועה משירה של נעמי שמר: "חורשת האקליפטוס, הגשר, הסירה וריח המלוח על המים". ואכן, כל מי שמביט מהנקודה הזו יכול לראות את שיח המלוח, בעל העלים הבשרניים בצבע ירוק-אפרפר. אך חשוב לדעת שעל אף תיאורה היפיפה של נעמי שמר על ריחו של המלוח, שמספק בוודאי מטאפורה על אהבתה של נעמי שמר למקום – לצמח המלוח אין כלל ריח.
אהבתה של נעמי שמר קשורה לעובדה שזהו המקום שבו בילו ילדי קבוצת כנרת (וביניהם נעמי שמר) את ילדותם. רק תארו לעצמכם… במקום להיות כל הים בתוך גן ילדים או בית ספר סגור ומסוגר – לשהות כאן במקום הרגוע הזה. קחו לכם גם אתם את הזמן ותהנו מהמראה המלבב, והתחברו למטאפורה של נעמי שמר על ריח המלוח נטול הריח.