ישנם ימים שפשוט מבקשים, אנא צאו החוצה לנשום אוויר צלול. אנא צאו החוצה לראות נוף. אנא צאו החוצה עם אוכל טוב, שבו תחת עץ נותן צל, פרשו מפה יפה על שולחן קק"ל, או על האדמה הטובה – ועכשיו נותר לכם רק ליהנות – לנשנש פה ושם, להקשיב לרוח, לציפורים, להביט לשמיים ולמרחקים… אחד מהימים הללו המבקש מאתנו במלוא הגרון לצאת לפיקניק, הוא לא אחר מאשר יום העצמאות.
גלגולו של יער – ממנחמיה לאשכול
במרחק של כרבע שעה בלבד מאשדות יעקב והאירוח הכפרי בנהרא, ישנו יער קטן ויפה, שממנו נקודות תצפית מקסימות לכיוון נהר הירדן המתפתל, והיישובים הפזורים לאורכו, הן היישובים הישראלים והן הירדנים. גם את המושבה מנחמיה, השוכנת פחות מ-10 דקות מהיער – אפשר לראות משם בברור.
למעשה, ליער שני שמות: השם האחד הוא יער מנחמיה והשם השני הוא יער אשכול. השם השני ניתן לו רק ב-1960, לזכרו של ראש הממשלה השלישי של מדינת ישראל, הוא לוי אשכול. אשכול היה חבר קיבוץ דגניה, שגם אותו ניתן לראות מחלקו הצפוני של היער.
ואילו השם הראשון של היער: יער מנחמיה, ניתן לו כבר ב-1930. זהו יער שהוקם ע"י פיק"א (החברה להתיישבות יהודית בארץ ישראל, שהוקמה ע"י הברון רוטשילד), ומטרת נטיעת היער הייתה כלכלית. בארץ באותה תקופה ניטעו עוד יערות שכאלה, למשל יער חדרה הגדול והמפורסם. היער, ששטחו בעבר הרחוק השתרע על כ-60 דונם, ניטע בעיקר באקליפטוסים, שתפקידם היה: לגדול, להיכרת בבו הזמן המתאים, ולשמש כפחמים וכחומר גלם לגדרות היישובים הסמוכים.
יער אשכול – היום
היום, מעטים הם העצים שתפגשו ביער, שניטעו אז בשנות השלושים ע"י פיק"א. אך, רוב העצים שתפגשו ביער החביב ניטעו ע"י קק"ל בשנות ה-60, ואז כאמור, גם הוסב שמו של היער ל: יער אשכול.
היום ישנם ביער מינים רבים של עצים, שחלקם אף אקזוטיים, כאלה שקשה למצוא במקומות אחרים. ישנם ביער: שיטה, ינבוט וקזוארינה ולא מעט עצי אורן ירושלים. אך העצים שמייחדים את יער אשכול, אולי יותר מכל, הם
מיני האקליפטוסים הרבים שניטעו בו, שחדי העין יוכלו להבחין ביניהם. וזה יכול להיות גם משחק מהנה ומלמד לשחק יחד עם הילדים, שיחדדו את ראיית הטבע ואת אהבתו.
יום עצמאות שמח מנהרא, אשדות יעקב!