בפעם האחרונה שהתחוללה כאן סערה מטראולוגית, היא גרמה להתעוררות סערה תקשורתית, שנסובה סביב אספקת החשמל. העובדים משכו לצד אחד, ההנהלה לצד אחר, ורוב הצרכנים שנותקו מאספקת החשמל התקשו לקבל תשובות באשר למחדל, מקורו ופתרונותיו.
יודעים היכן הכול התחיל?
היה איש חביב בשם פנחס רוטנברג – שלימים כונה בשם "הזקן מנהריים" – אשר החליט להפוך את האנרגיה שמופקת מזרם המים לאנרגיה חשמלית. כפילוסוף יהודי, שהיה אחד ממנהיגי המהפכה הרוסית הראשונה ב-1906, עבר את מלחמת העולם הראשונה, והכריז על עצמו כמי שנולד מחדש בגיל 35, אמר כי "על היהודים ליטול את גורלם לידיהם, והמלחמה זימנה להם שעת כושר, שאין להחמיצה".
האיש שהמציא את החשמל
רוטנברג הגיע לארץ ישראל לאחר ששינה את שמו ל-פנחס בן-עמי. הוא ראה בכך סימבוליקה לחייו המחודשים ולתחיית העם היהודי, ואף פרסם חוברת בנושא. לאחר שהייתו באיטליה ובארה"ב, החליט להתמסר לרעיון ייצור החשמל באמצעות ניצול מי הנהרות בישראל – הירמוך, הליטני, הירדן והירקון (בתקופה שבה עוד זרמה בו כמות ניכרת של מים). שיאה של עבודתו היה בהקמת מפעל החשמל בנהריים. לשם כך, הצטרך לשנות את נתיב הנהרות. העבודה הייתה סיזיפית אבל מתגמלת!
כיום מפעל החשמל של הזקן מנהריים, הנמצא בסמוך לאירוח כפרי נהרא, משמש כמוזיאון. מסביבו נמצא פארק נהריים. במוזיאון תוכלו ללמוד עוד על תהליך הפקת החשמל, להתנסות ולהבין עוד על אודות רוטנברג ופועלו.
הזקן מנהריים
האגדה מספרת כי הזקן מנהריים, שהיה מהפכן וקשה אופי ועורף מטבעו, נהג בכולם בקשיחות. כבכל סיפורי הביוגרפיה של מהפכנים באשר הם, נהג רוטנברג ביד קשה במתנגדיו ובכל מי שלא הסכים עם דעותיו.
במהלך בניית מפעל החשמל, עבדו מאות פועלים וחיו בתנאים קשים, בניצוחו ובפיקוחו של רוטנברג. לזכותו ייאמר כי דרש מעובדיו אותה מידת חריצות שדרש מעצמו. מספרים עליו כי נהג להתייחס לכל השותפים למפעל כאל בני משפחתו. על הפועלים השותפים בהקמת מפעל החשמל נמנה גם המשורר מרדכי זעירא, שכתב את השיר על – איך לא? – הזקן מנהריים.
משפחת רוטנברג עדיין מתגוררת בארץ. נכדו של פנחס מקיים מפעל חיים משלו בדמות בית ספר גבוה למקצועות הטלוויזיה. מדי פעם הוא נוהג להפיק סרטים תיעודיים על אודות סבו קשה האופי והאהוב, שהחל את חייו ברוסיה וסיימם בארץ ישראל, כאשר הוא מוריש לו את מפעל חייו. עם השנים הולאם מפעל החשמל ועבר לידיה של מדינת ישראל.