במזרחו של הגליל התחתון שוכן לו הגן הלאומי כוכב הירדן. הגן משתרע על שטח של יותר מ-600 דונם, ומשקיף מכיווניו השונים על: הר החרמון, הגולן והגלעד, ובימי ראות טובים אפשר לראות את הגלבוע ואפילו את צפון הרי השומרון. גם יופייה של בקעת הירדן נחשף במלוא תפארתו.
בגן עצמו פרט למראות המרהיבים הנשקפים מכל עבר, תמצאו מבצר צלבני, שנשמר באופן מדהים, למרות השנים הרבות שעברו עליו. למעשה, זהו המבצר הצלבני השלם ביותר בארץ.
המבצר הצלבני
המבצר הצלבני יושב בנקודה הגבוהה ביותר ברמות יששכר (בשטחו של שבט יששכר), וחולש על אזור נרחב מאוד, כך שברור מדוע הוא מוקם דווקא שם, על אף שהוא חשוף כל כך לפגעי הרוחות העזות. על הרוחות מעיד השם שניתן לו בערבית: כאוכב אל-הווא (כוכב הרוחות).
המבצר נבנה ע"י הצלבנים במאה ה-12, ונראה שהצלבנים השתמשו לבניית המבצר באבניו של בתי היישוב היהודי הקדום שהיה שם לפני כן. ניתן לזהות במבצר אבני בזלת מבית הכנסת העתיק של היישוב, ואפילו מנורה החקוקה באחת מהאבנים. מפאת גובהו של המקום הוא שימש את הישוב היהודי להדלקת משואה, ששימשה כתחנה אחת בשלל התחנות שסימנו בין הר להר, שהגיע הזמן לבצע את קידוש החודש.
במהלך המאה ה-12 כבש צאלח א דין את המבצר, ושמר עליו בשלמותו, אך ברבות השנים נהרס חלק גדול מהמבצר בכוכב הירדן. ברם, מכיוון שאבנים רבות ומבנים רבים נשמרו שלמים – היה קל יחסית לשחזר את רוב המבצר, ובשל כך נראה המבצר שלם כל כך. מה שעושה את הסיור בו למלמד, וכאילו מעביר את המטייל בו לתקופה אחרת – בטיול בין החדרים השונים, בחצרות עם שרידי בית המרחץ ועוד.
שביל הידיד, צמחים נדירים ופסלים
בקרבת המבצר מתפתל שביל, שבשעות בין הערביים ניתן לראות ממנו את הרי הגלעד הנצבעים אדום. לאורך השביל תמצאו גם אנדרטה לזכרו של צ'רלס וינגיט, ובהמשך, גן המשמר זנים נדירים של צמחים שנעלמו מנופי האזור. לאחר שהצמחים גדלים ומשוקמים, ישנו ניסיון להחזירם לבית גידולם הטבעי. בתצפיות השונות והמרהיבות של הגן, מפוזרים גם פסליו המרשימים של יגאל תומרקין, הנראים כמתריסים נגד הנוף מצד אחד ומצד שני כמתחברים לטבע, בשלל גווניו וצורותיו.