כשאומרים סוסיתא רבים חושבים בוודאי על אותו רכב ישראלי מיתולוגי שיוצר בטירת הכרמל בין 1960 ל-1975. השמועות מספרות שמכיוון שרוב הסוסיתא הייתה עשויה מפיברגלאס – אזי גמלים שהם חובבי פיברגלאס ידועים היו מסוגלים לאכול סוסיתא, ולחסל אותה בתיאבון תוך שעה-שעתיים בקלות. אבל, לא על הסוסיתא הזו נדבר היום. היום ברצוננו לספר לכם על חורבת סוסיתא, הנמצאת 20 ק"מ בלבד מנהרא אשדות יעקב.
א' – אוהל והיפוס – סוס
כבר בתקופה ההלינסטית (מהמאה ה-2 לספירה) – הייתה כאן על הגבעה הזו, הצופה מרום של 350 מ' מעל הכנרת – עיר. העיר הזו נקראה ביוונית אנטיוכיה היפוס ובתרגום לעברית – היפוס הוא סוס, ולהלן משמעות השם בעברית, וכן גם בערבית: קלעת אל-חוּסאן (מבצר הסוס).
העיר סוסיתא שלטה על תחומים נרחבים באזור הכנרת, הגליל והגולן – מאז התקופה ההלינסטית, וגם אח"כ בתקופה הרומית, ובתקופה הביזנטית כאשר הנוצרים הקימו בה את כנסיותיהם, וגם מאוחר יותר בתקופה הערבית הקדומה (במאה ה-7), כאשר משום מה הסכימו השליטים הערבים שהנוצרים ימשיכו לקיים בה את דתם. אבל כל זה נגדע כאשר בשנת 749 הגיעה רעידת אדמה גדולה והרסה את העיר.
ברם, אל דאגה; במלחמת העצמאות חזרנו אנחנו אל סוסיתא והקמנו בה עמדה קדמית חשובה, שהמשיכה לעמוד על משמרה עד מלחמת ששת הימים. ואח"כ, איזה כיף, כבר לא היה בה צורך בסוסיתא כעמדה צהל"ית, והיה אפשר להתחיל ליהנות מהעתיקות הרבות שנמצאו בה, ונפתחו אט-אט אחרי חפירות ממושכות לקהל הרחב.
מה נראה היום בסוסיתא?
סרקופגים ותיאטרון רומי, בית מרחץ, אמת מים, כותרות ועמודים של מבנים שונים, קירות בתים וכנסיות. ולמי שלא מספיקות כל העתיקות האלה – הרי שהנוף הנשקף מחורבת סוסיתא ומאזור הגן הלאומי סוסיתא כולו – הוא נוף מרהיב של הכנרת הכחולה, הרי הגליל שממול והנוף של רמת הגולן מסביב ומעל.